פארק אדמית

פארק אדמית, במרומי הגליל המערבי, הוא פנינה של טבע ונוף. בקיץ, בעיקר בשעות אחר הצהריים, מלטפת רוח קלה מהים את הפנים והנפש.

איך מגיעים?

נוסעים כארבעה קילומטרים מזרחה משלומי בכביש הצפון (כביש 899). מעט לפני מושב יערה פונים צפונה בכביש המעפיל בעיקולים חדים לעבר קיבוץ אדמית (כביש 8993). הכניסה לפארק אדמית נמצאת בראש הרמה, כארבעה קילומטרים מהצומת, מעט לפני הכניסה לקיבוץ אדמית.

המסלול

פארק אדמית שוכן בקצה המצוק התלול המשקיף על המרחבים הפרושים לאורך חוף הגליל המערבי, בין ראש הנקרה לכרמל. קק"ל מפתחת ומטפחת את הפארק. יש כאן שבילים בין ערוגות צמחי תבלין ועצי בוסתן, חניונים ופינות לפיקניק ואף שביל נגיש למערת קשת המרהיבה. רמת אדמית היא חלק מרכס ראש הנקרה, במערבו של הגליל העליון. הרמה מתנשאת כ-400 מטרים מעל פני הים. המצוק הזקוף שהפארק מתנשא בראשו הוא תוצאה של העתק (שבר גיאולוגי). לעומת זאת, כלפי צפון, הרמה משתפלת במתינות. הקצה המערבי של רמת אדמית הוא בדמות "חרטום" תלול, בין שני נחלים עמוקים המנתקים אותו מסביבתו: במערב – הגיא העמוק של נחל נמר ובמזרח – נחל בצת, מהנחלים הארוכים בגליל. הסלע הבונה את רמת אדמית הוא בעיקרו דולומיט – סלע קשה וסדוק. כמות המשקעים הרבה היורדת באזור, כ-750 מ"מ בשנה בממוצע, ממיסה במשך הזמן את הסלעים ויוצרת בהם חללים וטרשים. באחדות מהמערות, דוגמת מערת נמר, יש נטיפים וזקיפים. במעגל החיצון של הפארק נטעה קק"ל עצי יער מחטניים ועצי חורש ים-תיכוני. במדרון המערבי ניטעה חלקה גדולה של עצי ארז, רובם עצי ארז אטלנטי, שמוצאו בהרי האטלס שבצפון אפריקה. הארז האטלנטני מתאקלם היטב בהרי הגליל. פה ושם ניטעו בחלקה גם עצי ארז לבנון וארז הימלאי. בפארק אדמית מצאו מקלט ובית גם עצי חורש גדולים שהיו בסכנת כריתה. עצי אלון מצוי, אלה ארצישראלית ועצי חרוב, שקיומם עמד בפני סכנה בגלל סלילת כביש חדש או הרחבת יישוב, הועתקו על ידי קק"ל לפארק והם נראים עתה כמו בני בית לכל דבר.

טיול בפארק אדמית

דרך הנוף הראשית בפארק היא חד-סטרית. כשעוברים את שער הכניסה הדרך פונה שמאלה ומקיפה את חורבת אדמית ממזרח. מצאי החרסים שנלקטו בחורבה מעיד על רצף התיישבותי מאז תקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-5,000 שנה) ועד התקופה העות'מאנית. בסביבות החורבה נמצאו גתות ובתי בד חצובים בסלע. הדרך מגיעה לרחבת החניה העליונה של הפארק. כדאי לחנות כאן ולהתחיל לחוות את הפארק ונופיו: לשוטט בין בתי החורבה, לצפות אל מרחבי הגליל וגבול הלבנון, או לערוך טיול נינוח באחד מהשבילים המסומנים - "שביל ערוגות הבושם" ו"שביל הטרסות" (המסלולים משולטים). בחניון אדמית הסמוך ניתן לערוך פיקניק. דרך הנוף ממשיכה בהקפת חורבת אדמית מדרום ומגיעה לחניון הקרוי "חניונוף", בשל חלון הנוף הרחב הנראה ממנו. בחניון הוצבו שולחנות נגישים לנכים, ברזים של מים לשתייה ושירותים. בקצה המערבי של החניון נמצאת נקודת תצפית המשקיפה אל המרחב שבין רכס הסולם והכרמל. מהחניון יוצאים שני שבילים מעגליים. שביל אחד, נגיש לנכים מוליך למערת קשת, השוכנת במרחק של חמש דקות הליכה מהחניון. המסלול לאורך המצוק קל, אך אינו נגיש לנכים. משך ההליכה בו כ-30 דקות. למערת קשת: השביל יוצא מהחניון מערבה ועובר דרך מעבר מנע בקר. פונים מערבה (ימינה) בשביל המסומן בירוק ומגיעים לאחר כ-70 מטרים למצפור על שם אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל, שנחטפו בידי חיזבאללה ללבנון. המצפור צופה על הנוף המרהיב שבין ראש הנקרה ועד חיפה. בקרוב יחלו עבודות להכשרת מצפור לזכרם של אייל בנין, וסים סלאח נאזל ושני תורג'מן, שנהרגו בתקרית זו. תוך דקתיים משם נמצא את עצמנו מעל התהום העמוקה של מערת קשת. תקרת המערה התמוטטה ורק רצועה צרה של סלע נשארה תלויה באוויר כקשת. המערה היפה והמיוחדת משמשת גם אתר סנפלינג מאושר ומתוחזק. המשך המסלול: בתום הביקור אפשר לחזור מיד לחניון, אך אנו ממליצים להמשיך במסלול. מהמערה צועדים מזרחה על שפת המצוק בעקבות הסימון האדום ומגיעים לאחר כ-200 מטרים למצפור אמיר. המצפור מנציח את זכרו של סגן אלוף אמיר מיטל, מפקד סיירת גולני שנהרג בדצמבר 1988 בפשיטה על יעדי מחבלים בלבנון. מהמצפור פורש את נופי הגליל העליון ממישור החוף ועד גוש הרי מירון. 150 מ' למרגלות המצוק נראה ערוץ נחל בצת כמו על כף היד. השביל חוזר ומטפס לחורבת אדמית דרך חלקת הארזים וצמחי התבלין ושב לנקודת המוצא.

מידע נוסף

אפשרות לסנפלינג במערת קשת

התאמה למוגבלים בתנועה

שביל אספלט המתאים לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים מגיע עד למערת קשת. חלק משולחנות הפיקניק המפוזרים בפארק נגישים לנכים

כתיבה: כליל אדר