עין כובשים

עין כובשים ביער חניתה זכה לאחרונה לעדנה. קק"ל פיתחה את המעיין וסביבתו והפכה את המקום לפינת חמד. יער חניתה משתרע במורדות רכס הסולם על פני כ-2,300 דונם. במשך שנים רבות נחבא בו המעיין הקטן עין כובשים, ומקומו היה ידוע רק ליודעי ח"ן ולבעלי החיים המבלים ביער. נביעת המעיין נסתמה במשך השנים והמים המעטים שנבעו חלחלו עד מהרה באדמה ולא נודע כי באו אל קרבה. לא עוד. בשנה האחרונה שיקמה קק"ל את המעיין וסביבתו ובפסח תשע"ג נחנך האתר רשמית. ציבור המטיילים מוזמן לבלות במקום.

איך מגיעים?

עולים משלומי צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990). יער חניתה מלווה אותנו מימין. כ-200 מ' אחרי הפנייה לאתר "חומה ומגדל", פונים ימינה בדרך מסומנת בצבע ירוק המובילה לעין כובשים.דרך סלולה, מסומנת בצבע ירוק, מובילה מכביש 8990 מזרחה לעבר המעיין. השילוט אמנם מציין שזוהי דרך נוף עבירה לרכב 4X4, אך עד לבוסתן ג'ולי הראל, השוכן למרגלות המעיין, ניתן להגיע בקלות גם ברכב פרטי. הדרך הסלולה הופכת לאחר כ-300 מ' לדרך עפר ומשם יש להמשיך עוד כ-400 מ' עד לבוסתן.

בוסתן ג'ולי הראל

זהו בוסתן קטן של עצי חרוב. בצל העצים הציבה קק"ל שולחנות פיקניק. עצי החרוב ניטעו מתוך מחשבה שניתן להוסיף את הפירות למזון חיות המשק, דבר שהיה מקובל בשנות ה-50'. הרעיון נזנח עד מהרה, אך הבוסתן המשיך להיות מקום בילוי לתושבי קיבוץ חניתה. הבוסתן, תרומתם של סר רונלד כהן, ליידי שרון הראל-כהן ודוד הראל, ניטע לזכרה של ג'ולי הראל (1919-2010), רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים "אקסודוס". יוסי הראל נמנה עם "פלוגת הכובשים", קבוצה שמנתה כמאה איש ונשארה בחניתה תחתית לאחר הקמתה כאתר "חומה ומגדל" (21 במארס 1938). רק לאחר סלילת הדרך, ב-8 באפריל, הצליחו המתיישבים להגיע למעלה ההר, למקום שבו שוכן הקיבוץ היום. על פי הכתוב בשלט שהציבה קק"ל, הקבוצה עלתה דרך המעיין, שנקרא עין כובשים על שם הפלוגה שנשארה בחניתה.

עין כובשים

שביל קצר, שאורכו כ-100 מ', עולה מהבוסתן במדרגות עץ אל עין כובשים (ניתן להגיע ברכב 4X4) סמוך למעיין. השביל עובר בלב חורש ולאורכו זורמים בחורף ובאביב מי הפלג הקטן שנובעים מהמעיין. הפלג וסביבת המעיין תוכננו כך שיספקו מי שתייה לבעלי החיים שביער.סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. המעיין עצמו נובע מתוך בריכה רדודה וקטנה (כ-2X2 מטר). ייתכן שהבריכה נחצבה כבר בימי קדם כדי להגביר את ספיקת המעיין.עין כובשים, שפותח בסיוע ידידי קק"ל בישראל, הוא מעיין שכבה דל, המתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, עין אל-ביד'א (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקירטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. סמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מאנית. גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם. סביבת המעיין מוצלת בעצי חורש ובעצי אורן שנטעה קק"ל. סמוך למעיין ניצב שולחן פיקניק מאבן.מדרום למעיין, במקום שבו נמצא כיום מאגר הקולחין, שכנה בעבר ח'ירבת עין אל-ביד'א. יש המזהים את המקום עם חנותה ארעייתה (חניתה תחתית), שנזכרה בפסיפס בית הכנסת ברחובות ובתלמוד כאחת הערים האסורות בתחומה של צור. הכוונה היא שהיישוב היה חייב לקיים שנת שמיטה ומצוות אחרות הקשורות בארץ.מי עין כובשים שימשו תחילה את המתיישבים באתר "חומה ומגדל", אך מכיוון ששפיעת המעיין דלה ובגלל הקשיים בהובלת המים, נחפרה באר סמוך לאתר ההתיישבות.

אתר חומה ומגדל

אתר זה נמצא בדיוק במקום שבו התיישבו ראשוני חניתה, שעלו על אדמת קק"ל ב-21 במארס 1938. במקום מתנוסס מגדל עץ, מוקף בחלקו חומת עץ, במתכונת יישובי "חומה ומגדל". למרגלות המגדל נמצא סלע גיר גדול, המנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול, נגיש לכיסאות גלגלים.

שביל נחל הבאר

משך הסיור: שעה עד שעתיים. מרחק הליכה: כ-2 ק"מ בשביל מעגלי.השביל מתחיל מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים שבחניתה תחתית. לאחר איגוף קצר, חוצים את כביש הגישה לחניון חומה ומגדל, יורדים במדרון וחוצים מעבר מנע הבקר. כמה מטרים הלאה משם נמצא מבנה ישן מבטון ובו שרידי מנוע משאבה. זוהי הבאר שעל שמה הענקנו לגיא הקטן שבו אנו צועדים את השם המחתרתי "נחל הבאר". הבאר נחפרה כדי לספק מים לחניתה, אך לאחר כמה שנים היא אכזבה וננטשה.המשך מורד הוואדי יפהפה. עצי החורש נותנים צל תמיד והסלעים מכוסים בשטיח טחבים ירוק. מעט לפני שהשביל יוצא אל מחוץ ליער, הוא עוזב את הנחל ומטפס ימינה (אם הגעתם לכרם זיתים מגודר, סימן שעברתם את הפנייה). אנו צועדים ביער מעורב של עצי אורן נטועים ועצי חורש. כשנגיע לדרך עפר רחבה נפנה ימינה ונגיע חיש קל בחזרה לחניון.

מוזיאון חומה ומגדל, קיבוץ חניתה

מוזיאון חומה ומגדל הוא מוזיאון יפה, מרתק ומיוחד במינו. המוזיאון שוכן בחלקו ב"בית האבן", מבנה מהמאה ה-19, שהתגוררו בו ראשוני חניתה. הבית, שבחצרו צומח עץ תות קשיש, בנוי על יסודות של כנסייה ביזנטית, שהותירה אחריה פסיפסים מרהיבים המוצגים במקום. המוזיאון מחולק ל-3 חלקים. חלק אחד מספר את סיפור עלייתה של חניתה כיישוב חומה ומגדל. התצוגה מציגה תמונות, חפצים ותעודות, והקהל מוזמן לצפות בסרטונים על אותה תקופה.חלק שני מנציח את סיפורם של הנוטרים והשוטרים העבריים, שפעלו במסגרת השלטון הבריטי. מכוח זה קמה משטרת היישובים העבריים, שהגנה על יישובים מבודדים מפני מתקפות ערביות. המוזיאון מציג אוסף כלי נשק ודמויות נוטרים במדי התקופה.אולם הארכיאולוגיה, החלק השלישי של המוזיאון, שוכן בחדר המשחזר את התקרה המקורית, ובו קשתות שנושאות קורות עץ ומחצלאות. בעת שיקום המבנה נמצאה רצפת פסיפס גדולה, שהשתרעה על פני 220 מ"ר. רוב חלקי הרצפה נמצאים במחסני רשות העתיקות. המוזיאון מציג פסיפס גיאומטרי ייחודי, שאין שני לו בישראל. חלקים אחרים של הפסיפס מציגים חזיר כחיית בית, קשור לחבל. עוד במוזיאון: מטבעות חצי שקל מימי בית שני, שנועדו לתשלום מס לבית המקדש, כתובות וממצאים אחרים המלמדים על תולדות חניתה, יישוב שנזכר במקורותינו הקדומים. באולם שבקומה השנייה של המוזיאון מציגים תערוכות מתחלפות.

התאמה למוגבלים בתנועה חניון "חומה ומגדל" נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות

שעות פתיחה וטלפון מוזיאון חניתה:

א' - ה' 14:00-9:00.

יום ו' 13:00-9:00

שבת 10:00-14:00.

טלפון: 04-9859677 במוזיאון חזיון אור קולי (בן 18 דקות) ואוסף מרתק הכולל

מאות מסמכים היסטוריים, תמונות מוצגים ועוד.

כתיבה: יעקב שקולניק